כל שבוע קורה לך משהו חדש בבטן.

סקירת מערכות מוקדמת

לבדיקה שבה תראי את רוב המערכות והאיברים הקטנים של עוברך קוראים- סקירת מערכות מוקדמת. בבדיקה יבדוק הרופא את שלמותם של כל המערכות הפנימיות, כמו גם את תפקודן. את סקירת המערכות הראשונה נוהגים לבצע בשבועות ה-14-16 להריון, ולמרות שמדובר בשלב מוקדם יחסית של ההריון, מקובל לחשוב שבמהלך סקירת מערכות מוקדמת מזהים כ-75% מהמומים אשר מתגלים במהלך סקירת המערכות המאוחרת.
זמן קריאה:
3 דקות
שיתוף כתבה ב:

תוכן הכתבה:

מהי סקירת מערכות (סריקת המערכות)?

סריקת מערכות היא בדיקת על-שמע (אולטראסאונד) בה הרופא סורק בקפדנות את אברי גופו של העובר ומוודא את תקינותם. למעשה זהו מעין צילום "דינאמי" של האיברים במטרה לגלות מומים אנטומיים (מבניים) בעובר. במקרים מסוימים, בדיקה זו עשויה לרמז גם על חשד למום גנטי (כלומר מצב בו מספר הכרומוזומים או צורתם איננו תקין).

סקירת מערכות איננה מיועדת לאבחון מומים כרומוזומליים ואין היא מהווה תחליף לסקר הביוכימי או לדיקור הגנטי.

בשלבים הראשונים של ההריון הבדיקה מבוצעת בגישה ווגינאלית (לדנית) ולעיתים גם בגישה בטנית. הבדיקה נעשית רק על-ידי רופא נשים שהוכשר לבדיקה זו.

,

מתי עושים סקירת מערכות מוקדמת?

סריקת מערכות מוקדמת מתבצעת לרוב בשבועות 14-16 להריון.

היתרונות בביצוע סקירת מערכות מוקדמת

סריקת המערכות המוקדמת מבוצעת בשלב מוקדם יחסית של ההריון (בשבועות 14-16). ההנחה המקובלת היא כי בבדיקה זו ניתן לזהות כ-75% מהמומים המתגלים במהלך סקירת מערכות מורחבת (המתבצעת בשבועות 18-24).

לאבחון המוקדם יש מספר יתרונות:

נשים אשר לא התכוונו לבצע בדיקת מי-שפיר (או סיסי שליה) לשם אבחון כרומוזומלי, עשויות לשנות את דעתן כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית.

במידה וקיים מום קשה ובני-הזוג מחליטים על הפסקת הריון, אזי ביצוע ההפלה פשוט יותר בשלב זה (גרידה קצרה בהרדמה כללית) לעומת שלבים מאוחרים יותר של ההריון (תהליך ארוך ומתיש של "גרימת לידה"). לדעתי, הפלה מוקדמת לפני שהחלה תחושת תנועות עובר ולפני שההריון הופך ל-"סמן חיצוני" הינה "פחות כואבת מבחינה נפשית" (אם ניתן להתבטא כך) מהפלה מאוחרת.

והחסרונות…

סקירת מערכות היא פעולה לא פולשנית ולפיכך אין לה חסרונות הנובעים מסיכון ההריון. אולם, סריקה זו מתבצעת באופן פרטי בלבד וחסרונה הוא בעלותה הגבוהה. מה עוד שבבדיקת מדגמים גדולים, אין הוכחות ברורות ליתרונותיה בהורדת שיעור המומים באוכלוסיה הכללית. חסרון נוסף המצוין ע"י מספר רופאים (אולם אמירה זאת נמצאת במחלוקת) הוא כי בבדיקה זאת מתגלים ממצאים רבים אשר מידת הקשר בינהם לבין קיום פגם כרומוזומלי איננו ברור דיו, והדבר עלול להביא לעליה מיותרת במספר הבדיקות הפולשניות כגון דיקורי מי-שפיר ובדיקות סיסי-שליה.

ממצאים העלולים להתגלות בסקירת מערכות

בסקירת מערכות ניתן לזהות בסביבות 90% מהמומים הגדולים אך היא איננה מאבחנת מומים כרומוזומליים או גנטיים, כמו תסמונת דאון, כיוון שרק כ־50% מהעוברים עם תסמונת דאון מראים ממצא אנטומי חריג. עם זאת, בסקירת מערכות ניתן לעיתים למצוא סימנים מחשידים היכולים לכוון לביצוע סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.

כמו כן חשוב לזכור- בשלב זב של ההריון ישנם איברים שעדיין לא התפתחו במלואם כדוגמת המוח למשל, ולכן חשוב להדגיש שהסקירה המוקדמת לא מהווה תחליף לסקירה המאוחרת.

עוד על נושא זה הכנו דף מיוחד – ממצאים בבדיקת אולטרה-סאונד.

לסיכום

סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקת על-קול קפדנית המזהה את מרבית המומים העובריים בשלבים מוקדמים של ההריון, ובכך יתרונה. אולם, יש לזכור כי היא איננה מחליפה סקירת מערכות מאוחרת המתבצעת בשלבים המאוחרים יותר.

חיפוש
אפליקציה של יולדת

מומלץ לגלוש באתר בכל הדפדפנים למעט אינטרנט אקספלורר

דילוג לתוכן