אחד הדברים שאנו עושים כמעט באופן אוטומטי הוא לתת לילד שלנו תרופה כדי להוריד לו את החום. ד"ר מוטי לוי, רופא ראשי ב"כללית רפואה משלימה", אומר שאנשים חולים נוטים בקלות רבה ליטול תרופות מורידות חום. "חום אינו מחלה אלא דווקא אמצעי ריפוי", הוא מבהיר, "ולא צריך לפחד ממנו, אלא להתייחס למצב החולה". לדבריו, הורדת חום עלולה במקרים מסויימים לפעול כבומרנג – כלומר, להאריך את זמן המחלה ואף לגרום לנזק בטווח הארוך.
מתי עלייה בחום מהווה עדות לבעיה?
חום ממוצע של גוף האדם נע בין 36.8 מעלות ל-37.7, כאשר קיים שינוי בין הבוקר לערב – בבוקר חום הגוף נמוך בחצי מעלה ביחס לערב. הפעילות הבסיסית של הגוף – נשימה, עיכול, פעילות הלב, מאמץ השרירים וכו' – מביאה להיווצרות של חום.
מתי חום הופך להיות לבעיה? "חום מוגדר כעלייה בטמפרטורת הגוף, במרכז בקרת החום במוח. במצב כזה הגוף קר ביחס לטמפרטורת האיזון, מה שגורם לו להפעיל מנגנון רעד, המגביר את החום וגורם לטמפרטורה לטפס מעלה. בין הסיבות להופעת חום: תהליך דלקתי זיהומי, אלרגיות ומחלות דלקתיות לא זיהומיות. ברוב המקרים פעולתם של התאים הלבנים של מערכת החיסון היא המשפיעה על המוח ומעלה את חום הגוף. חשוב להבין שכפי שיש בגוף מנגנונים להעלאת חום, יש מנגנונים השומרים שהחום לא יהיה גבוה מדי ודואגים להוריד אותו במידה והוא עולה".
מתי חום גבוה הוא מסוכן?
השאלה שמעסיקה את מרבית ההורים היא האם חום גבוה בילדים ותינוקות הוא דבר מסוכן. על כך אומר ד"ר לוי כי "מחקרים מוכיחים שאין קשר בין גובה החום לבין מצבו הרפואי של הילד וחומרת המחלה. לכן, להפוך את החום הגבוה לעדות למצב הילד היא טעות נפוצה".
אז איך אנו יודעים מה מצבו האמיתי של הילד, כאשר יש לו חום? כדאי לעקוב אחר התפקוד שלו. אם למרות החום הגבוה הילד משחק ומשתף פעולה ורק הוריד במידה מסוימת את הקצב, אין סיבה לדאגה. "איך אפשר לדעת? אם הורדנו לילד את החום ולאחר מכן הוא חוזר לשחק ומתפקד כרגיל – רוב הסיכויים שלא מדובר במחלה חמורה. מקרי החום עם טמפרטורות מעל 41 מעלות צלזיוס נדירים, ואילו חום בגובה 42 מעלות מהווה סכנה ממשית למערכת העצבים".
החום עוזר לגוף לגדול
מלבד אותם מקרים נדירים של חום המגיע ל-42 מעלות, לחום הגוף יש תפקיד חשוב. "עליה בחום מאפשרת לתאים הלבנים לנוע מהר יותר לאזור המזוהם על מנת לבלוע או לחסל את הפולש הזר", מסביר ד"ר לוי. "בנוסף, חיידקים הפוגעים בבני אדם מתרבים בטמפרטורת גוף רגילה, אולם כאשר החום עולה, קצב ההתרבות שלהם יורד משמעותית".
חום גבוה הוא לא סתם נפוץ בקרב ילדים, אלא גם חשוב להתפתחות שלהם. לדברי ד"ר לוי, מרגע הלידה גוף הילד עובר שינויים כדי שיוכל לבטא בצורה הטובה ביותר את יכולותיו בהמשך החיים. "זה דומה לאדם שקיבל בית במתנה וכעת מזמין את המשפצים לבצע בו שינויים. תהליכי השיפוץ משולים למחלות חום – תארו לכם מצב בו אנו מונעים מהדייר לשפץ את ביתו או לחילופין עוצרים את השיפוץ בתחילתו. מהר מאוד נקבל דייר עצבני, מתוסכל ולא מרוצה.
כך גם הילד – בשנותיו הראשונות הוא חווה מחלות חום שמסייעות לו ל"שפץ" את גופו ולהתאימו ל"מגורי האני" שלו כדי שבבגרותו יוכל למצות את כל יכולותיו.
השימוש הנרחב והקל מדי בתרופות להורדת חום יוצר מצב בו אנו מונעים מהילד להעלות חום, מגבירים את אי השקט והעצבנות שלו, ולמעשה גורמים לו לפתח מחלות כרוניות כמו אסטמה ואלרגיות".
לימון ותרופות הומיאופתיות
למרות כל זה, אל תקלו ראש כאשר לילד יש חום. "חשוב להיבדק על ידי רופא כאשר הילד מגלה סימני מחלה, ללא קשר לגובה החום. המצב מצריך התערבות רפואית מידית. אם חלילה ילד חולה במחלה חמורה, גם הורדת חום לא תשנה את התפקוד שלו. זהו בהחלט מצב לדאגה המצריך התערבות רפואית מידית."
ד"ר לוי נותן מספר דרכים להורדת חום, הראשונה שבהן מתבססת על קירור השוקיים. "סוחטים לימון לקערת מים פושרים בטמפרטורה הנמוכה ב-2-3 מעלות ביחס לחום הגוף. מספיגים מגבת במי הלימון, סוחטים, עוטפים את השוק במגבת הרטובה ומכסים אותה במגבת יבשה. חוזרים על אותה פעולה ברגל השנייה".
אפשרות שניה היא תרופות הומיאופתיות כגון ACONITUM , המתאימה לשלבים ראשונים של הופעת החום. אם מדובר בשלב מתקדם, אפשר להשתמש ב-BELLADONN. "ניתן להשתמש גם ב-ABC המכילה את שתי התרופות הקודמות, וגם בקמומיל הומיאופתי המקל על כאבי שרירים ועל אי הנוחות המתלווה לחום".
אם וכאשר אתם משתמשים בתרופות כימיות, ד"ר לוי מזהיר מפני שילובי תרופות. "אסור לשלב תרופות מסוגים שונים בו זמנית מחשש לפגיעה בכליות למשל, ויש להקפיד הקפדה יתרה על המינון הנכון בהתאם לגיל".
כל העצות והטיפים אינם מחליפים ייעוץ ובדיקת רופא.
כל ההמלצות והטיפים מתיחסים לילדים בריאים ללא מחלות רקע!
