השכבת התינוק על הגב להקטנת הסיכוי למוות עריסה

מה ידוע מן המחקרים המדעיים על מוות בעריסה?

מן המחקרים, שנערכו בכל רחבי העולם, עולה כי הסבירות הגבוהה ביותר למוות בעריסה היא בין גיל חודשיים לגיל 4 חודשים. התינוקות נראים בריאים או שזה עתה החלימו מהצטננות. כשעורכים השוואה בין תינוקות שמתו בעריסה לבין תינוקות שמתו מסיבה אחרת מתבררים שני גורמי מפתח. תינוקות המועדים יותר למוות בעריסה הם אלה הישנים על הבטן או על הצד, ואלה שאימותיהם עישנו בעת ההריון.

האם יש גורמי סיכון לארוע מוות בעריסה?

למרבה הצער, כן. קבוצות התינוקות הבאות נמצאות בסיכון גבוה:

• תינוקות לאימהות שהיו בנות פחות מ- 20 בעת הריונן הראשון.
• תינוקות לאימהות שלא טופלו כהלכה בעת ההריון.
• תינוקות שנולדו לאימהות שהמרווח בין ההריונות שלהן היה קצר מדי.
• תינוקות שנולדו טרם זמנם או שנולדו במשקל גוף נמוך.
• תינוקות שנולדו לנשים שעישנו בעת ההריון או אחריו.
• תינוקות שהושכבו לישון על הבטן.

האם ניתן למנוע מוות בעריסה?

לצערנו, אין כיום כל דרך לחזות מי מן התינוקות מועד למוות בעריסה, אך יש מספר פעולות שההורים יכולים לנקוט בכדי לצמצם את הסיכון ולהעניק לתינוקם את הסיכוי הטוב ביותר לגדול ולהתפתח.

שינה על הבטן הצד או על הגב?

השכבת התינוק לישון על גבו היא הצעד החשוב ביותר שהורים יכולים לנקוט בכדי להקטין את הסיכון למוות בעריסה. אם התינוק נרדם על הבטן, יש להופכו בעדינות אל הגב. הפיכת תנוחת התינוק מן הבטן אל הגב הפחיתה את שיעור מקרי המוות בעריסה ביותר מ- 50%.

עד לשנת 1996 ההמלצה להקטנת הסיכון למוות בעריסה כללה גם שינה על הצד. בעקבות מחקרים שנערכו שונתה ההמלצה. ההמלצה המקובלת כיום היא ששינה על הגב היא התנוחה הבטוחה ביותר להקטנת הסיכון למוות בעריסה. הסיבה לכך היא שתינוקות המושכבים על צידם נוטים יותר להתהפך לבטן.

האם ישנם תינוקות שאין להשכיבם לישון על הגב?

בכמה מקרים עשוי הרופא להמליץ כי התינוק יושכב לישון על הבטן, בעיקר אם התינוק לוקה בבעיות בשוער הקיבה (השסתום בין הושט לבין הקיבה) או בבעיות בדרכי הנשימה ההופכים אותם למועדים יותר לחנק או בעיות נשימה בעת שכיבה על הגב. אם אין ההורים בטוחים מהי תנוחת השינה הטובה ביותר לתינוקם, טוב יעשו אם יפנו לקבלת עצתו של רופא הילדים.

האם אין סכנה לחנק, בעקבות פליטת מזון או הקאה, בעת שינה על הגב?

הורים רבים משכיבים את תינוקותיהם לישון על הבטן בכוונה למנוע מהם להחנק בעת פליטת מזון או הקאה במשך השינה. אך מחקרים שנערכו במדינות בהן הועברו התינוקות משינה על הבטן לשינה על הגב, לא מצאו ראיות להתגברות מקרי חנק, בעיות נשימה ודלקות ריאות.

האם אסור בתכלית האיסור להשכיב תינוק על הבטן?

נהפוך הוא. פרקי זמן מסוימים של שכיבה על הבטן, כאשר התינוק ער ונמצא בהשגחה, הם מומלצים וחיוניים להתפתחות התנועתית של התינוק. חשוב לדעת ששכיבה ממושכת על הגב הופכת את התינוק לנוקשה, חסר מנוחה ובכיין, ועלולה לשבש את התפתחותו התנועתית.

מה לעשות אם התינוק בוכה ואינו ישן על הגב?

העדפות תנוחתיות הן התנהגות נלמדת בקרב תינוקות מיום הלידה ועד לגיל 4 חודשים. אם מניחים את התינוקות על גבם למשך יום, רובם יתרגלו לתנוחת השינה על הגב.

האם שינה על הגב גורמת לראש שטוח?

קיימת השערה כי שכיחות הופעת אתרים שטוחים בראש עלולה להתגבר כתוצאה משינה על הגב. זהו כמעט תמיד מצב שפירי שיעלם תוך מספר חודשים כאשר התינוק יתחיל לשבת. ניתן למנוע הופעת אתרים שטוחים בראש על-ידי שינוי תנוחת הראש מצד לצד במחזורים שבועיים.

האם מוצץ יכול לסייע בהקטנת הסיכון למוות בעריסה?

מניתוח של מספר מחקרים עולה כי שימוש במוצץ בעת השינה מקטין באופן משמעותי את הסיכון למוות בעריסה. למרות הממצא הברור לטובת שימוש במוצץ, לא ממהרים להפוך את השימוש בו להמלצה גורפת בגלל סיכון אפשרי לדלקות אוזניים וזיהומים אחרים. בכדי להנות מכל העולמות ממליצים חלק מן המומחים על שימוש במוצץ תוך הקפדה מירבית על נקיונו. בכל מקרה, אסור לחבר בזמן השינה את המוצץ בשרשרת או בכל חיבור אחר שיכול לגרום לחנק.

מזרון מוצק

על ההורים לוודא כי תינוקם ישן על מזרון מוצק ושטוח העומד בתקני הבטיחות. יש להמנע משימוש באביזרי מיטה רכים ובלתי מקובעים. רצוי שלא להשתמש בכריות או בצמר או במצעים רכים מתחת לגופו של התינוק. כדאי לשקול שימוש בבגדי שינה כתחליף לשמיכה. אם משתמשים בשמיכה, יש לכרוך את חלקה המכסה את רגלי התינוק סביב למזרון ולוודא כי השמיכה מכסה את התינוק רק עד חזהו. כיסוי התינוק באופן שכזה מקטין את הסיכוי כי התינוק יזחל אל מתחת לשמיכה ופניו יתכסו בה.

כיסוי ראש התינוק

יש לוודא כי ראשו של התינוק נותר בלתי מכוסה במהלך השינה. תינוקות נמצאים בסיכון מוגבר למוות בעריסה אם ראשם מכוסה. יש להמנע מכיסוי ראש התינוק בשמיכה או כיסוי אחר כדי להגן עליו מפני השמש או מפני רעש. כלי מיטה שאינם מקובעים כשורה עלולים להכרך סביב פניו של התינוק ולחסום את פיו ואפו, דבר שעלול לגרום לו לשאוף אוויר מעופש.

שינה בצוותא

מעבר למפגעים, האורבים לתינוק, בדמות כריות ושמיכות במיטה המשפחתית, ישנם סיכונים נוספים בשינה משותפת במיטת ההורים שעלולים לקרות כתוצאה מהרגלי שינה בלתי נשלטים של ההורים מחמת עייפות, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים. ההורים עלולים לרמוס או להחניק את תינוקם בהסח הדעת. במחקרים נמצא כי שינה משותפת במיטת ההורים אינה מספקת הגנה מפני מוות בעריסה, אך שינה של התינוק בעריסתו שלו, בסמוך למיטת ההורים עשויה לסייע בהענות מהירה לצרכיו של התינוק, כגון: הנקה בחלב אם.

עישון

נשים המעשנות בעת ההריון מגדילות את הסיכון למוות בעריסה פי 3. חשיפה לעישון סביל לאחר הלידה מגדילה את הסיכון למוות בעריסה פי 2. על ההורים לשמור את תינוקם בסביבה חופשית מעישון. במחקרים נמצא כי ככל שגדל מספר המעשנים בבית ומספר הסיגריות שמעשנים וזמן החשיפה של התינוק לעשן הסיגריות, כך גדל הסיכון למוות בעריסה. רכיבים המצויים בעשן הסיגריות פוגמים בהתפתחות ריאותיו של התינוק התינוק ומערכת העצבים המרכזית שלו, ופוגעים ביכולתו להקיץ משנתו.

טמפרטורת החדר

יש לשמור שחדרו של התינוק יהיה חמים, אך לא חם מדי. תינוק שחדרו מחומם יתר על המידה נוטה לשקוע בשינה עמוקה המקשה על יקיצתו בעת הצורך. דרגת החום בחדרו של התינוק צריכה להיות נוחה להוריו שלא ישגו בהלבשת יתר של תינוקם.

השגחה בעת ההריון

השגחה נאותה בעת ההריון הכוללת תזונה נאותה, המנעות מאלכוהול, סמים ועישון, ובדיקות רפואיות סדירות עשויה לסייע במניעת הופעת מומים בעובר שיגבירו את הסיכון למוות בעריסה.

האם חיסונים מעלים את הסיכון למוות בעריסה?

בהחלט לא!  בשום מחקר לא נקשרו חיסונים לעלייה בשכיחות של מוות בעריסה.