הריון

סיבוכים במהלך הריון

הריון חוץ רחמי

יש רק הזדמנות אחת לשמר דם טבורי. קופות החולים מחזירות עד 75% מעלות השירות

לברור הזכאות מול קופות החולים אנא מלאו את פרטיכם:

שם:
דוא"ל:
טלפון:
תאריך לידה צפוי:

באמצעות שירות תא לחיים - דם טבורי בהדסה
>> בואו ללמוד מהטעויות של גלית גוטמן






הריון חוץ רחמי
באופן נורמלי ותקין, בעת ההפרייה, הביצית והזרע נפגשים בחצוצרה והעובר שנוצר במפגש הזה, נע בחזרה - דרך החצוצרה - בכדי להשתרש בחלל הרחם. לעיתים נדירות, התנועה הזו בחזרה אל חלל הרחם משתבשת וההיריון משתרש מחוץ למקום התקין שאמור להיות בחלל הרחם - זהו הריון חוץ רחמי הנקרא גם הריון אקטופי. חשוב לציין כי בכל מקרה, הריון חוץ רחמי איננו הריון תקין, יש בו סכנה רפואית ממשית, לא ניתן להשיבו אל חלל הרחם והטיפול בו, בשיטות שונות, יהיה לסיימו.

מה השכיחות של הריונות מחוץ לרחם? זו תופעה יחסית נדירה, המתרחשת בכ - 1-2% מכלל ההריונות.

היכן יכול להיות הריון מחוץ לרחם? כשמו כן, הוא בכל מקום מחוץ לחלל הרחם. הרוב המכריע של הריונות חוץ רחמיים משתרשים בחצוצרה אך באופן נדיר הריון חוץ רחמי יכול להיות: בשחלות, בצוואר הרחם, בחלל הבטן, בצלקת ניתוח קיסרי ועוד.

מדוע מתרחש הריון מחוץ לרחם? למעשה הסיבה אינה ידועה, אמנם ברור כי מדובר במעבר לא תקין של העובר דרך החצוצרה, אך לא ידוע מדוע זה קורה. יש מספר מצבים שמעלים את הסיכון להריון חוץ רחמי:

  • החצוצרה חסומה או ניזוקה מסיבה כלשהי, בשל דלקות, זיהומים הדבקויות, נוזל ו/או מומים מולדים של החצוצרה.
  • ניתוחים קודמים (בשל הידבקויות שיכולות להיגרם בעת הניתוח, ולערב את החצוצרות)
  • טיפולים הורמונליים הכוללים פרוגסטרון
  • טיפולי פוריות למיניהם
  • הריון חוץ רחמי בעבר
  • גיל מבוגר וגיל צעיר
  • עישון

מהם הסיכונים בהריון חוץ רחמי? בשלב מתקדם, הריון חוץ רחמי עלול להיות מסכן חיים. הסיכון בהריון חוץ רחמי נובע מכך שיש דימום סביב המקום בו ההיריון השתרש בצורה לא תקינה -  דבר המוביל לקרע ודימום של החצוצרה, שחלה או כל מקום אחר בו נמצא ההיריון החוץ רחמי.  בטווח הארוך, מי שחוותה הריון חוץ רחמי נמצאת בסיכון להריונות חוץ רחמיים נוספים וירידה בפוריות.

איך מאבחנים הריון מחוץ לרחם? האבחנה מבוססת בעיקרה על אולטרה-סאונד משום שברוב המקרים ניתן לאבחן את מיקומו של ההריון בשלב מאוד מוקדם לפני שהוא גורם לסימנים או סימפטומים כלשהם. לכן, על אחת כמה וכמה, כאשר קיימים סימנים או סימפטומים בתחילת הריון אשר יכולים להעיד על הריון חוץ רחמי, חשוב ללכת להיבדק בכדי לאשר את מיקומו התקין של ההיריון בשלב מוקדם ככל הניתן ולפני הופעת סיבוכים.

  • סימנים וסימפטומים -  הסימנים של הריון חוץ רחמי הם כלליים, ויכולים להופיע גם בהריון תקין, אולם הם כוללים: כאבי בטן (מצד אחד או שני הצדדים), דימום נרתיקי, ותופעות הריון רגילות (רגישות בשדיים, בחילות, וכדומה). במידה וההריון החוץ רחמי התגלה בשלב מאוחר, כאבי הבטן הופכים לעזים, מתפשטים לכיוון פי הטבעת והכתפיים ויכולים להחמיר עד כדי עילפון ואיבוד הכרה המלווים עם סימנים של איבוד דם (ל"ד נמוך ודופק מהיר).
  • אולטרה-סאונד - בשלב בו אמורים לראות הריון בחלל הרחם, סביב שבוע 5 בד"כ, אך לא נראית עדות להריון בתוך הרחם - זה מעלה את החשד לקיומו של הריון מחוץ לרחם. במקרים כאלו, חשוב לחפש היטב, בעזרת אולטרה-סאונד, את מיקומו של ההיריון החוץ רחמי ובכך לאבחן זאת בוודאות.
  • בדיקת הריון (BetaHCG ) - בדיקת בתא לא תקינה יכולה אף היא להיות קשורה להריון מחוץ לרחם. במקרים רבים, זה יכול להיות הסימן הראשון להריון חוץ רחמי. כאשר יש הריון חוץ רחמי רמות הבתא נמוכות משמעותית מהמספרים הצפויים בהתאם לשבוע ההריון וקצב העלייה שלהן הוא בלתי תקין (עלייה תקינה היא הכפלה של רמות הבתא כל יומיים). אולם, הסימנים הללו של ערכי בתא נמוכים או שאינם עולים מלמדים על הריון לא תקין באופן כללי ולאו דווקא על מיקומו של ההיריון מחוץ לרחם - לשם כך נדרשת בדיקת האולטרה-סאונד.

איך מטפלים בהריון מחוץ לרחם? קיימות 3 אפשרויות טיפוליות - הבחירה בין כל אחת מהן תלויה במצבה של האישה ובמהלך התפתחות ההיריון החוץ רחמי.

  • מעקב שמרני - כאשר נראה הריון חוץ רחמי, באישה ללא כל תלונות של דימום או כאב, וכאשר ערכי הבתא יורדים באופן ספונטני אז ניתן לעקוב, ללא כל טיפול או התערבות, ולהמתין לירידה עצמונית של ערכי הבתא עד לאפס.
  • מטוטרקסט - זהו הטיפול המקובל כאשר האישה הינה אסימפטומטית מבחינת כאבים ודימום, אך ההיריון אינו נספג ספונטנית ואין ירידה עצמונית של ערכי הבתא. במסגרת הטיפול הזה, נותנים זריקה (או מספר זריקות) של חומר הנקרא מטוטרקסט בכדי לגרום להפסקת התפתחות ההיריון החוץ רחמי.
  • טיפול כירורגי - טיפול זה מבוצע ברוב המקרים בגישה לפרוסקופית (שבו מכשירים של הניתוח מוחדרים אל חלל הרחם דרך נקבים קטנים בדופן הבטן).  בניתוח עצמו ניתן לפתוח את החצוצרה ולהסיר את ההיריון, אך הטיפול המקובל והיעיל יותר הוא כריתה של החצוצרה בה נמצא ההיריון החוץ רחמי.