כל שבוע קורה לך משהו חדש בבטן.

היפוך עובר חיצוני

כאשר העובר אינו נמצא בתנוחה האופטימאלית ללידה, ניתן לנסות לבצע היפוך עובר. פעולת היפוך עובר חיצוני נעשית אך ורק על ידי רופא נשים מומחה במטרה לנסות "לשכנע" את העובר להתהפך ברחם על ידי הפעלת לחץ מבחוץ. הפעולה תבוצע בדרך כלל לאחר השבוע ה-37 בבית חולים, ותחת מעקב אולטרה סאונד רציף.
זמן קריאה:
6 דקות
שיתוף כתבה ב:

תוכן הכתבה:

כשהעובר התבלבל בכיוון

החל משבוע 37 להריון כ-97% מהעוברים מציגים מצג ראש, בו הראש פונה כלפי פתח תעלת הלידה. התנוחה המיטבית ללידה היוא מצב בו התינוק נמצא במנח אורכי ובנוסף במצג ראש מצב שניתן לומר שזהו המנח שמבטיח כניסה חלקה לתעלת הלידה. אך במקרים מסוימים עשוי העובר לבחור בתנוחה אחרת, כמו למשל רגליים למטה או ישבן למטה. במצב הפוך זה התינוק שוכב ברחם כשעכוזו מופנה אל עבר פתח תעלה הלידה, כלומר כאילו הוא יושב (כשראשו מעלה ועכוזו מטה) בתוך הרחם. כעת ראש העובר כבר גדול מאוד, המקום ברחם קטן וקשה לו להתהפך. לכן, אם העובר לא התהפך עד לשבוע 37, קטן הסיכוי שכבר יעשה זאת בכוחות עצמו ולרוב נדרש ניתוח קיסרי אך לפני כן אפשר לנסות לגרום לעובר להתהפך. יש לציין שיש עוד מצגים, בנוסף למצג עכוז, שאינם אופטימליים ללידה, כמו מנח רוחבי שבו העובר שוכב לרוחב.

מהו הסיכון בלידת עכוז

כאשר העובר נמצא במצג ראש, הרי שהחלק הגדול ביותר שלו הוא זה שמפלס את דרכו בצאתו בתעלת הלידה. הפתח שנפער בצוואר הרחם גדול דיו והגוף לא ייתקע. אך כאשר העכוז, שהוא קטן מהראש, יפלס את הדרוך לעובר בתעלת הלידה, קיים חשש שהראש ייתקע בתעלה אחרי ששאר הגוף ייצא. מצב זה עלול לגרום לעובר למחסור בחמצן ולפגיעה ושטפי דם במוח. על מנת לבצע לידת עכוז דרושה מיומנות גדולה ובשל מכלול הסיבות הללו לידת עכוז עלולה לסכן את העובר ולכן לרב יבוצע ניתוח קיסרי במידה ולא צלח או לא נעשה נסיון להיפוך העובר.

קצת היסטוריה

עד תחילת שנות האלפיים היה מקובל ליילד עוברים במצגי עכוז בלידה נרתיקית שהיתה קשה ומורכבת ודרשה מיומנות רבה. אך בשנת 2001 פורסם מחקר מקיף שהצביע על סיבוכים בשיעור גבוה יותר לעוברים במצג עכוז בלידה נרתיקית לעומת ניתוח קיסרי ההנחיות שונו והוחלט שבמקרים כאלו יש להמליץ על ניתוח קיסרי ולידות עכוז נרתיקיות הפכו נדירות.

מהן האפשרויות העומדות בפני היולדת?

ברבות השנים המיומנות ליילד לידת עכוז קטנה מאד וכיום, ליולדות אשר עוברן נמצא במצג עכוז ישנן 3 אפשרויות:

  • ללדת במצג עכוז אך בידיעה שהתוצאות עלולות להיות עגומות עבור הילוד.
  • ללדת בניתוח קיסרי.
  • לנסות ולבצע היפוך של העובר ממצג עכוז למצג ראש בהליך הנקרא היפוך חיצוני

רוב הרופאים המיילדים מאמצים את ההמלצה לילד בניתוח קיסרי, אלא אם הם מצליחים לשנות את המצג על־ידי ביצוע פעולה של היפוך חיצוני לעובר למצג ראש, ובכך לאפשר לידה רגילה. מאחר שלידה נרתיקית היא הלידה המומלצת לכל אישה בריאה בעלת הריון תקין, ולכל עובר בריא במועד, יכול היפוך חיצוני מוצלח להביא ללידה טובה ובטוחה יותר – לאם וגם לתינוק.

כיצד ומתי מתבצע ההיפוך?

על־ידי הפעלה של לחץ מתון ומבוקר על בטן היולדת, מנסים לגרום לסיבוב העובר ע"י הרמת העכוז של העובר, ומנסים לכוון את הראש לכיוון האגן ובכך לגרום להיפוך המצג. מאחר וראשו של העובר הוא החלק הכבד בגופו, לרוב הוא פשוט נשאר בתנוחה זו ולא מתהפך חזרה לעכוזו. פעולת היפוך עובר חיצוני נעשית אך ורק על ידי רופא נשים מומחה במטרה לנסות "לשכנע" את העובר להתהפך ברחם על ידי הפעלת לחץ מבחוץ. הפעולה תבוצע בדרך כלל לאחר השבוע ה-37 בבית חולים, ותחת מעקב אולטרה סאונד רציף.

התהליך
  • לאחר קבלת ההסבר על תהליך היפוך העובר, תתבקשי לקרוא ולחתום על טופס הסכמה לביצוע הפעולה והסכמה לניתוח קיסרי (למקרה הצורך).
  • לפני ביצוע ההיפוך תבוצע בדיקת אולטרה-סאונד על מנת לוודא כי העובר עדיין בתנוחת עכוז.
  • יוכנס עירוי ויילקחו בדיקות דם
  • תחוברי למוניטור של דופק העובר.
  • רופא יעבור על כל הנתונים ויוחלט האם ניתן לבצע את ההיפוך.
  • בתחילת הפעולה תינתן לך תרופה להרפיית הרחם ולהפחתת פעילותה.
  • לאחר מכן הרופא יפעיל לחץ חיצוני על הבטן במטרה לסובב את התינוק.
  • לאחר ההיפוך תחוברי שוב למוניטור עוברי ובמידה שיהיה תקין תשוחררי לביתך.
  • במקרה שסוג הדם שלך RH שלילי תקבלי זריקת אנטי D לאחר הפעולה.

הפעולה נמשכת בדרך כלל מספר דקות ואינה כואבת אם כי לפעמים אינה נעימה. הפעולה עלולה להיות כרוכה באי נעימות ואף בכאב מסויים. במהלך ניסיון ההיפוך מבוצע מעקב של דופק העובר. עם כל תחושת כאב או חוסר נעימות ניתן לבקש את הפסקת התהליך והפעולה תופסק מיד.

באיזה שבוע עושים את ההיפוך?

ההמלצה לבצע היפוך עובר אחרי שבוע 37. אם בשבוע 37-36 העובר עדיין במצב עכוז. 90% ממצגי העכוז הופכים עצמונית למצג ראש עד שבוע 37 להריון. יש לדעת שקיים סיכוי להיפוך ספונטני גם עד שבוע 40.

האם יש סיכון בפעולה?

שיעור הסיבוכים בהיפוך עוברי חיצוני נמוך מאוד. אך במקרים נדירים יתכנו סיבוכים כגון:

  • הפרדות שיליה שתצריך יילוד/ניתוח קיסרי, בהתאם להערכה מיילדותית ומצג העובר.
  • האטה משמעותית בדופק העוברי במהלך ההיפוך או אחריו, אשר יצריך ניתוח קיסרי בהול. 
  • ירידת מים או תחילת לידה פעילה. במידה שההיפוך לא צלח מצב זה יוביל לניתוח קיסרי. 
  • היפוך העובר חזרה למצג שאינו מאפשר לידה נרתיקית זמן מה לאחר ביצוע הפעולה. 

 לכן, רצוי לבצע את ההיפוך החיצוני במתקן המצויד בגישה מהירה לשירותי ניתוח קיסרי.

מהם סיכויי ההצלחה?

אחוזי ההצלחה של הפעולה נעים ממוצע סביב ה-60% – שיעור ההצלחה תלוי בעיקר במספר הלידה. הסיכוי גבוה יותר בלידות חוזרות (מעל 90%) לעומת לידה ראשונה (50-40%). ההצלחה תלויה גם במשקל העובר, משקל האישה גודל הרחם, מיקום השליה, ובכמות מי השפיר

הסיכוי להצלחת היפוך נמוך יותר במקרים הבאים:
  • לידה ראשונה
  • כאשר העובר מבוסס באגן.
  • כאשר קיימת פתיחה של צוואר הרחם
  • במצב בו השליה קדמית

ואם זה לא מצליח?

אם תהליך ההיפוך לא צלח ייקבע לך תור לניתוח קיסרי אלקטיבי. בחלק קטן מהמקרים, שבהם מתפתחים צירים/כניסה ללידה במהלך ההיפוך, יתבצע ניתוח קיסרי באותו היום.

כתבות הכי נצפות בקטגוריה

אפליקציה של יולדת

רק רגע!
לפני שאת עוזבת אל תפספסי את ערכת חיבוק בקופסא, מוצרים מדהימים לקראת הלידה

דילוג לתוכן