התפתחות התינוק
עד ממש לא מזמן היה תינוקך מכורבל היטב בתוך הרחם. לכן, כאשר הוא רק נולד, יכול להיות שהוא ניראה קצת "מעוך", עם רגליים וידיים שעוד לא לגמרי נמתחו. לפעמים גם נראה כאילו יש לו רגליים עקומות. אבל אל דאגה, לאט לאט תינוקך יימתח את אבריו ועד שיגיע לגיל חצי שנה, הוא כבר יתיישר לגמרי! בינתיים, תוך כדי שהוא מסתגל לחיים מחוץ לרחם החמים והנעים שלך הוא אוהב שמערסלים אותו כשהוא עטוף בשמיכה קלה.
תינוקך צריך זמן כדי להתרגל לקולות, למראות ולתחושות שהוא מגלה בעולם שמחוץ לסביבה החמימה והנעימה של הרחם. בשלב זה הוא מבלה את רוב זמנו במצבי שינה שונים, בערנות שקטה ובערנות פעילה וקשה לאתר קווים לאישיותו. הוא יודע לתקשר רק באמצעות בכי. אבל הוא מזהה את הקול ואת מגע הגוף של אמו שתוכל לתקשר עמו בעזרתם. הוא אוהב שמחזיקים אותו על הידיים, מלטפים אותו, מנשקים אותו, מעסים את גופו וסוחבים אותו ממקום למקום. כשהוא שומע את קולך או רואה את פניך הוא אפילו עשוי להשמיע את הצליל "אה" והוא ינסה לאתר את פניך מבין פנים רבות שהוא רואה.
תינוקות אוהבים למצוץ וזקוקים להפעיל את הרפלקס הזה, אז אל תמנעו מהם את זה. אולי אפילו כבר גיליתם שמוצץ מרגיע נפלא את תינוקכם. בהעדר מוצץ או זרת של אמא, תינוקך ימצא את האגודל או אצבעות אחרות שלו וימצוץ אותן כדי להרגיע את עצמו.
האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP), אשר מתבססת על עדויות ממחקרים המראות כי מציצת מוצץ עשויה להפחית את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה (Sudden Infant death Syndrome), ממליצה על שימוש במוצץ בזמן המנוחה והשינה של תינוקך, אבל יחד עם זאת, אינך צריכה להכניס את המוצץ לפיו אם הוא נופל או כשהוא נרדם.
אתם הורים!
הגעתם הביתה. השבוע הראשון עבר והמציאות טופחת על פניכם – יש לכם תינוק, הוא לגמרי שלכם! אתם מביאים אותו הביתה אתכם והוא תלוי באהבה, בטיפול המסור ובאוכל שאתם מעניקים לו. בטח כבר קראת רבות בנושא. ולנו יש מלא מאמרים וכלים כדי לרענן את זיכרונך ולתת לך טיפים חדשים. אבל העצה הטובה ביותר שלנו היא: אל תנסי ללמוד הכול בבת אחת. תני לעצמך זמן. תינוקכך הקטנטן הרבה יותר עמיד ממה שנראה לך. הוא מתרגל אליך בדיוק כפי שאת מתרגלת אליו.
בייבי בלוז (דיכאון קל אחרי לידה)
זה ממש נראה לא הגיוני: דווקא עכשיו כשאת אמורה להיות הכי שמחה ומאושרת, את מרגישה מצוברחת, עגמומית, עצבנית, בקיצור את מרגישה "דאון". למעשה, יש מספיק סיבות טובות מאוד לכך שכמחצית מהאימהות הטריות סובלות מדיכאון קל אחרי לידה, מה שמכונה "בייבי בלוז". במהלך השבועות הראשונים בבית עם התינוק, החסך בשינה והעייפות הכרונית, ההחלמה מהלידה, הדרישות התובעניות של הטיפול שרק נולד, חוסר ניסיון וחוסר ביטחון בטיפול בתינוקות ולעתים גם היעדר עזרה מספקת עלולים לגרום למתח נפשי גבוה מאוד אצלך. השינויים ההורמונליים הקיצוניים אחרי הלידה יכולים גם הם להשפיע על מצב רוחך, בייחוד אם סבלת מתסמונת קדם-וסתית (PMS) חמורה. הוסיפי את ציפיותיך כאם מודרנית שאמורה להרגיש בעננים ש"הכול קטן עליה" ויש לך את כל המרכיבים לסערת רגשות המובילה לדיכאון קל.
הידיעה שהרגשות הללו הם נורמליים יכולה לעזור. נסי לחלוק את הרגשות הללו עם אנשים שאת אוהבת ושאת בוטחת בהם, כמו בן הזוג שלך, הורייך, אח, אחות או חברה טובה. יצירת קשר עם הורים טריים אחרים באמצעות האינטרנט או בסביבה הקרובה שלך תוכיח לך שאת ממש לא לבד בעסק הזה.
נסי למצוא זמן לעצמך. השאירי את תינוקך עם בן הזוג שלך או עם סבתא וסבא בעוד את מבקרת חברה, עושה שופינג, או טובלת להנאתך באמבטיה חמימה ומרגיעה. אפילו סתם טיול קצר בחוץ באוויר הצח יחד עם התינוק יכול להועיל לך.
עזבי את ענייני העבודה! נו באמת! זכרי, זו חופשת לידה. כבי את הטלפון הנייד שלך והימנעי משימוש במחשב. נצלי את השבועות האלו לחזק את הקשר שלך עם בני המשפחה שלך.
אם הרגשות האלו ממשיכים להציף אותך יותר משבועיים, פני לרופא. אולי את סובלת מדיכאון שאחרי לידה, שזהו מצב יותר חמור. הסיבות לדיכאון אחרי לידה עדיין לא לגמרי מובנות, אבל זה בהחלט לא משקף אם את אמא "טובה" או אמא "שמתמודדת היטב". התסמינים של דיכאון אחרי לידה כוללים: דאגה קיצונית, התקפי חרדה, שינויים בהרגלי האכילה (אכילת יתר או אובדן תיאבון), נדודי שינה ומחשבות על גרימת נזק לך או לתינוקך.
בונדינג (החיבור עם תינוקך)
יש אימהות המספרות שהן חשות אהבה מיידית ועמוקה לתינוק כבר מההתחלה וזה מה ש"בונדינג" כביכול צריך להיות. אבל "בונדינג" הוא לאו דווקא רגע ייחודי וקסום המתרחש בחדר הלידה. אצל יותר ממחצית האימהות הטריות, לוקח קצת יותר זמן להרגיש את אותה תחושת חיבור לתינוק.
לידה והחלמה מהלידה יכולות להיות חוויות גופניות מתישות ומייגעות, בייחוד אם יש סיבוכים בלידה. אם מעולם לא בילית זמן רב עם תינוקות, ועל אחת כמה וכמה מעולם לא היית אחראית לגמרי על טיפול בתינוק, גם הדאגה והחרדה האם את עושה הכול כמו שצריך יכולות להפריע לך. הקשר שלך עם ילדך הוא שונה מהקשר שלך עם אנשים אחרים – בניית הקשר אתו עשויה לקחת זמן.
לכן, את ממש לא צריכה להרגיש רגשות אשמה כשאת מביטה בתינוקך שהמתנת לו כל כך הרבה זמן ומרגישה שאת בעצם מסתכלת על מישהו זר. כי במובן מסוים זה אכן מישהו זר. תני לזה זמן ובסופו של דבר לא תוכלי לדמיין את חייך בלעדיו.
יחד עם זאת, אם אחרי כמה שבועות ממשיכות התחושות של ריחוק וכעס, יכול להיות שאת סובלת מדיכאון שאחרי לידה. עשרה אחוזים מהאימהות הטריות סובל מסוג דיכאון זה, שכנראה נגרם ברובו משינויים הורמונליים שאחרי הלידה. בנוסף לתחושות מתמשכות של אמביוולנטיות כלפי האימהות, התסמינים הנוספים הם: חוסר שינה, חרדה, שינויים בתיאבון ומחשבות על גרימת נזק לך או לתינוקך.
לדיכאון אחרי לידה אין כל קשר לכישורים שלך כאם, אלא הוא נובע משינויים ביוכימיים בגופך שאין לך כמעט שליטה עליהם. פני מיד לגינקולוג – אל תחכי עד לבדיקה שלאחר הלידה. ככל שתבקשי עזרה מוקדם יותר, כך תרגישי טוב יותר.
