דיכאון אחרי לידה

אחרי שחלמתם, קיוויתם והתפללתם – סוף סוף הפכתם להורים!

זה רגע מרגש, מלא אושר ושמחה, אבל זה גם מאתגר. הכול קורה ביחד – כל המערכות ההורמונליות, הנפשיות, הזוגיות והמשפחתיות משתנות, ולעתים הלידה והימים שאחריה מלווים במצבי רוח ודכדוך. דכדוך לאחר הלידה (postpartum blues) הוא תופעה רווחת מאוד – נשים רבות חוות תחושות של עצב ושינויי מצב רוח תכופים בשלושת עד חמשת הימים הראשונים לאחר הלידה. חשוב לדעת שזה טבעי ומאוד שכיח: אחרי חוויה משמעותית כזו, אנחנו קצת מתערערים וברוב המקרים זה חולף.
לפעמים העצב והתסכול תופסים מקום מרכזי יותר, תחושות של עצבות, עצבנות, ייאוש, אשמה, בדידות וריקנות עלולים להפוך לממושכים ודורשים תשומת לב רבה יותר. כ-10-15 אחוזים מהיולדות חוות דכאון אחרי לידה, וזו תופעה שעלולה לפקוד את בני זוגן בשכיחות די גבוהה.

למה זה קורה?

קשה להצביע על גורם ספציפי לדיכאון אחרי לידה והוא מושפע מגורמים גנטיים, הורמונליים וסביבתיים. ידוע כי לעלייה והירידה של ההורמונים הנשיים (אסטרוגן ופרוגרסטרון) עבור היולדות עצמן בתקופה שלאחר הלידה ישנה השפעה על שינויים במצב הרוח. בנוסף, עבור שני בני-הזוג, גורמים כמו דיכאון בעבר, לחץ ודיכאון במהלך ההיריון, אירועים וחוויות חיים טראומתיים והערכה עצמית נמוכה אף הם משפיעים. כמו כן, תמיכה זוגית וחברתית נמוכה מעלה את הסיכון ללקות בדיכאון לאחר לידה. גורמים נוספים אשר קשורים לדיכאון אחרי לידה, גם אם ברמה נמוכה יותר, כוללים עד כמה ההיריון היה רצוי, מה המצב הסוציואקונומי של הזוג, ומהו המזג של התינוק. חשוב לזכור כי לא ניתן להצביע על גורם יחיד וכי בכל מקרה אין הדיכאון "אשמתן" של היולדות או "אשמתם" של בני-זוגן.

כיצד מזהים דיכאון אחרי לידה?
דכאון אחרי לידה לרוב מתחיל בחודשים הראשונים לאחר הלידה אך יכול להופיע עד שנה לאחריה. התסמינים המרכזיים שלו הם תחושות עצבות וריקנות עמוקים, בכי בלתי נשלט, ריחוק מבני משפחה, מחברים ומפעילויות מהנות, עייפות וחוסר יכולת להירדם (גם כשהתינוק ישן), ושינויים בתאבון (עלייה או ירידה). בנוסף, יתכנו תחושות ומחשבות של האשמה עצמית ("אני כשלון", אני רעה") ודאגת-יתר או לחלופין אי דאגה לתינוק. במקרים מסוימים, דיכאון אחרי לידה יכול לכלול גם מחשבות על המוות ו/או רצון למוות. במידה ומחשבות שכאלו עולות חשוב מאוד לשתף מישהו קרוב ו/או גורמי טיפול על מנת לקבל את המענה המתאים.

אז איך מטפלים?
קודם כל הבנה ומניעה – ראשית, חשוב לדעת ולהכיר שדיכאון לאחר לידה זו תופעה קיימת ורווחת. שנית, חשוב להכיר בגורמים הרבים המשפיעים על דכאון אחרי לידה. על חלק מאלו אין לנו שליטה (הגנים, ההורמונים, חלק מאירועי החיים) אך על חלקם יש. תמיכה זוגית, משפחתית וקהילתית במהלך ההיריון ולאחריו יכולה לסייע במניעת הדיכאון ו/או בהפחתה שלו. ערנות של הסביבה והושטת יד לזוג ההורים הטרי ובפרט ליולדת הינה חשובה ומשמעותית לא פחות, זאת כיוון שלעתים הסובלים והסובלות עלולים להתבייש בתחושותיהם ולפיכך לא לשתף או לפנות לקבל את העזרה הנדרשת.
צפו לכך שבביקורכן הראשון בטיפת חלב או בקופת החולים תישאלו שאלות הנוגעות לדיכאון אחרי לידה. אם ישנם קשיים מהותיים, שתפו את האחות והיא תפנה אתכם לטיפול. ניתן לפנות גם לרופאת המשפחה או למוקדי בריאות הנפש שיכולים להפנות לטיפול מתאים.

טיפול
– ישנם סוגי טיפול שונים וחשוב ללכת למטפלים מוסמכים היודעים להתאים את הטיפול למטופלת. בנוסף, ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי (תוך התייעצות כדי לברר אילו תרופות ניתנות לנטילה גם בהנקה). מחקרים רבים מראים כי שילוב של תרופות עם טיפול פסיכולוגי הוא היעיל ביותר להפחתת דיכאון. בין הטיפולים המוצעים ניתן למנות את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בו עיקר הדגש הוא על המחשבות והרגשות שעולים עם הדיכאון ועל מתן כלים פרקטיים להתמודדות איתם; פסיכותרפיה בין אישית (IPT), בה ניתן דגש על מערכות היחסים והתמיכה ועל שיפור התקשורת; טיפול פסיכודינמי, העוסק בתהליכים לא מודעים אשר קשורים לאירועים שהתרחשו בתקופת הילדות וקישורם לחוויית ההורות ולתחושות הדיכאון; וכן טיפולים מסוגים נוספים.

לסיכום
, הלידה והתקופה שמגיעה אחריה מלאה בתהליכים מורכבים. לצד האושר והמשמעות שרבים חשים, עלולים לצוץ קשיים פיזיים ורגשיים רבים. חשוב להיות מודעים לכך, לתמוך ולאפשר שיח פתוח בנושא זה, וכן לפנות לטיפול מתאים בעת הצורך. זכרו: גם אם המצב נראה קודר ובלתי הפיך, זוהי תקופה שתחלוף, והתחושות – גם אם הן קשות – צפויות להשתפר. חשוב שלא תישארו עם זה לבד ותשתפו (על אף החשש והקושי) מישהו קרוב שיוכל לתמוך ולסייע לכם למצוא את הדרך. יש אור בקצה המנהרה, גם אם כרגע קשה מאוד לראותו – ואינכם צריכים להישאר לבד עם תחושות קשות.

 

כתבו במיוחד עבור פורטל יולדת
אלעד רפואה – רכז מחקר במעבדה של פרויקט המעבר להורות, סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית
וד"ר רוני שוחט-פשדצקי פסיכולוגית קלינית מומחית וחוקרת זוגיות

מהמעבדה לרגש ויחסים בין-אישיים של פרופ' אשכול רפאלי באוניברסיטת בר אילן
אהבתם את הכתבה?
סקרנים להכיר עוד את המעבדה שלנו?
מוזמנים לבקר אותנו בדף הפייסבוק שלנו בלינק הזה

תגובות סגורות