חוסר הדגמת כיס מרה בבדיקת אולטרה-סאונד

נכתב על-ידי פרופ' רוני טפר

חוסר הדגמת כיס מרה הממוקם בכבד במהלך בדיקת אולטרה-סאונד הוא איננו ממצא נדיר.
בדרך כלל בעקבות אי הדגמת כיס המרה מבוצעות בדיקות חוזרות ובהם ניתן להדגים כיס מרה בגודל ומיקום תקינים.
היעדר כיס מרה בבדיקת אולטרה-סאונד עלול להיות משני  למספר גורמים:

1. קושי טכני
נטען כי רק ב- 82.5% ניתן לזהות את כיס המרה בסקירה מוקדמת, וכי במידה וממשיכים במעקב בין שבועות 24-32, ניתן לגלות את כיס המרה ב- 95% מהמקרים.
בכדי להשלים את הסקירה בהיעדר כיס מרה, יש להתמקד במבנה המעיים, בהדיות, שלהם  במבנה הכבד ובכמות מי השפיר. יש לשלול נשאיות לציסטיק פיברוזיס.
בנוסף, חשוב לשלול חסימה, או אי-התפתחות של דרכי כיס מרה. יש לציין כי מדובר במקרים לא שכיחים, אשר יכולים להיות משניים לגורם סביבתי כמו זיהום, או  למחלה גנטית תורשתית.
במצבים בהם לא הודגם כיס מרה בבדיקת אולטר- סאונד, מופנית הנבדקת ליעוץ גנטי. האופן המועדף לאבחון חסימת דרכי המרה יבוצע בבדיקת ריכוז מלחי המרה במי השפיר. בדיקה זו נעשית עד שבוע 24 להריון. תוצאות דיקור מי שפיר נשלחים למעבדה בצרפת וזאת לשם מדידת ריכוז מלחי המרה.
כיס המרה, כמו כל חלל נוזלי, נצפה כממצא שחור  בבדיקת האולטרה-סאונד.

2. מחלת ציסטיק פיברוזיס
במקרים בהם לא מודגם כיס המרה יש לשלול נשאות לסיסטיק פיברוזיס CF  אצל בני הזוג. מחלת ציסטיק פיברוזיס הינה מחלה תורשתית אוטוזומלית רצסיבית חמורה ושכיחה יחסית.
המחלה באה לידי ביטוי בדלקות ריאה חוזרות, בבעיות תזונה הנובעות מספיגה לקויה של מזון במעיים על רקע פגיעה בפעילות של הלבלב, ובמליחות יתר של הזיעה. ישנן מספר המוטציות
השכיחות בקרב אשכנזים. במידה והמטופלת אינה נשאית, יש לבדוק את הבעל .יש מעל 900 מוטציות בגן ל CF וכי יש מעבדות בחו"ל המבצעות מספר רב של מוטציות .

3. חסימה בדרכי המרה
חסימת דרכי המרה הינה מצב נדיר היכול להיווצר בעקבות מצבים סביבתיים וגנטיים, על רקע זיהומי או גנטי תורשתי. במידה וקיימת חסימה מולדת כזו, היא מתבטאת אחרי לידה בצהבת המחמירה תוך מספר ימים והבעיה לא קלה לטיפול. ניתן לשלול את חסימת דרכי המרה על ידי בדיקת רמת מלחי מרה במי השפיר.

4. חוסר התפתחות מולד של כיס מרה
מצב נדיר עם שכיחות של 0.013%-0.075% בספרות הרפואית דווח על 413 מקרים. לצורך אבחנה וודאית יש לשלול מיקום חריג של כיס המרה (תוך כבדי, מאחורי הכבד, מצד שמאל). אנשים עם חסר מולד של כיס המרה נחלקים ל –3 קבוצות:

א. מומים מרובים – 12.9%
ב. אסימפטומטיים – 31.6%
ג. סימפטומטיים – 55.6%

הפרוגנוזה במקרים אלו נחשבת באופן כללי לטובה, בתנאי שנשללו מומים נלווים או הפרעות כרומוזומליות.

5. חוסר התפתחות צינורות המרה החוץ – כבדיים
מצב זה כרוך בפרוגנוזה גרועה. ניתן לבצע אבחון טרום לידתי ע"י בדיקת אנזימי מערכת העיכול והכבד במי שפיר.

6. חוסר התפתחות או היצרות ניכרת של מערכת העיכול Digestive atresia
קיימים מצבים שונים, ובהתאם לכך נחלקת הפרוגנוזה. מצב זה קשה יחסית לזיהוי.

7. הפרעה כרומוזומלית
מתוך 80 מקרים בהם לא הודגם כיס מרה בהריון, ובוצע מעקב לאחר הלידה היה מקרה אחד של תסמונת דאון.
כמו כן קיימים מספר דיווחים ספורים על הפרעות כרומוזומליות בהעדר כיס מרה בשל כך מומלץ  לבצע יעוץ גנטי ובעקבותיו על בדיקת מי שפיר לכרומוזומים.

 

נכתב במיוחד עבור פורטל יולדת על ידי פרופסור רוני טפר, מומחה ברפואת נשים ויולדות, מקים ומנהל בית-הספר האקדמי לאולטרה-סאונד ומרכז הסימולציה של שירותי בריאות כללית, ניהל במשך 26 שים את יחידת האולטרה-סאונד של מחלקת נשים ויולדות בבית-חולים 'מאיר'. מומחה בתחום סקירת מערכות עובר, מומי רחם, וזיהוי מחלות ברחם ובשחלה.

ליצירת קשר:
טלפון במרפאה: 09-9572299
דוא"ל מרפאה [email protected]
באתר האינטרנט
ובפייסבוק

תגובות סגורות