(Amniocentesis)
בדיקת מי שפיר הנה אמצעי בו נעשה שימוש לאבחון טרום לידתי של הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות. באמצעות בדיקה זאת ניתן לשלול הפרעות במספר ומבנה הכרומוזומים, מחלות גנטיות (החשודות מראש) והפרעות בסגירת התעלה העצבית של העובר.
ניתן לבצע דיקור מי שפיר בבטחה החל מהשבוע ה-15+0 להריון. בארץ נהוג לבצע את הבדיקה בשבועות 16-20 להריון.
בתחילת הפעולה הרופא צופה בעובר, בשיליה ובמי השפיר בעזרת מכשיר אולטראסאונד. לאחר מכן, הרופא מחטא את הבטן ביסודיות (בכדי להימנע מזיהום). בזמן הדיקור מוחדרת מחט דקה אל שק השפיר (הפעולה מתבצעת תחת הנחיית אולטראסאונד - כך שהמחט לא תפגע בעובר עצמו). לאחר החדרת המחט נשאב נוזל מי השפיר, ונשלח לבדיקות במעבדה. כמות הנוזל הנשאבת (כ-20 סמ"ק) אינה מסכנת את העובר, והיא מתחדשת תוך מספר שעות.
הנוזל הנשאב מכיל תאים עובריים המופרשים מהעור וממערכת העיכול והנשימה אל תוך מי השפיר. במעבדה, מגדלים את התאים בתנאים מיוחדים, וכשמספרם מספק מבצעים בהם את הבדיקות הדרושות. לאור הזמן אשר לוקח לתאים להתרבות, תשובה סופית לבדיקת כרומוזומים במי שפיר מתקבלת ברוב המקרים לאחר כשלושה שבועות. כדי לקצר את זמן מתן התשובה, ניתן להיעזר בחלק מהמקרים בשיטות מעבדה מתקדמות ויקרות מתחום הציטוגנטיקה המולקולרית (FISH או PCR) המאפשרות לקבל תוצאות ראשוניות כבר לאחר יומיים.
במקרים חריגים בהם מתעורר חשד לבעיה כרומוזומלית בעקבות ממצא בבדיקת אולטרה-סאונד, או חשד להדבקה במזהמים המסכנים את העובר, ניתן לבצע דיקור שק שפיר גם בשבועות מתקדמים מאוד של ההריון, אפילו בשליש השלישי.
היות ומדובר בפעולה פולשנית, נשים בעלות Rh שלילי וסקר נוגדנים שלילי, אמורות לקבל זריקת Anti-D.
סיבות רפואיות לביצוע דיקור מי שפיר (המומלצות ע"י משרד הבריאות):
חשוב לפנות לייעוץ גנטי לפני הדיקור בכל מקרה של החלטה לבצע דיקור מי שפיר על רקע סיבה רפואית.
האינדיקציה (ההתוויה) העיקרית לבדיקה היא כאמור שלילת מומים כרומוזומליים. ההחלטה לגבי ביצוע דיקור מי שפיר אינה פשוטה, וצריכה לקחת בחשבון כי הבדיקה כרוכה בסיכון להפלה. הסיכון להפלה (בעקבות הבדיקה) איננו גבוה (אך גם איננו ברור במדוייק). נהוג לצטט כי דיקור מי שפיר מלווה בסיכון של כ-1:200 להפלה (רופאים רבים מדווחים על שיעור הפלות נמוך יותר, בסביבות 1:400). ההפלה נגרמת לרוב עקב זיהום מי השפיר, ירידת מים וצירים מוקדמים.
כמובן, מי שסובלת מהפלה בעקבות הבדיקה, בשבילה זה 100%, אבל, לצערנו, אין בידנו כלים אחרים להערכת סיכונים מלבד השוואת אחוזים וכו' (למרות שזה נראה מעט מנוכר).
לאחר הדיקור, נהוג לנוח כ-24 שעות בבית (למרות שאף אחד לא הוכיח שזה משנה את רמת הסיכון - אבל למה לא...). בזמן זה רצוי לא לבצע מאמצים חריגים. ייתכן ותרגישי לאחר הדיקור כאב מקומי באזור הדקירה, כאב זה תקין וחולף מעצמו. נשים רבות חשות לחצים והתכווצויות קלות של הרחם אשר לרוב אינן מהוות כל בעיה.
במקרים אלו, עלייך לדווח בהקדם לרופא המטפל.