כל שבוע קורה לך משהו חדש בבטן.

בדיקת נוגדני אדמת

אם את מתכננת להיכנס להריון, או אם את בתחילת ההריון, עלייך לבצע בדיקת דם לזיהוי נוגדנים לאדמת. רצוי שתדעי: אצל כ- 10% מהנשים, על אף שחוסנו בעבר נגד אדמת, רמת הנוגדנים תהיה נמוכה והן תידרשנה לקבל חיסון נוסף מאחר ולנשים בהריון המחלה עלולה לגרום לבעיות קשות והדבקות באדמת בזמן הריון עלולה לגרום לפגיעה קשה ביותר בעובר.
זמן קריאה:
3 דקות
שיתוף כתבה ב:

תוכן הכתבה:

מדוע חשוב לבדוק נוגדנים לאדמת?

מחלת האדמת (Rubella) היא מחלה מדבקת המועברת על ידי נגיף בשם רובלה. אדמת כשלעצמה איננה מחלה מסוכנת. עם זאת, אצל נשים בהריון המחלה עלולה לגרום לבעיות קשות. הדבקות באדמת בזמן הריון עלולה לגרום לפגיעה קשה ביותר בעובר. הפגיעה (הידועה כתסמונת אדמת מולדת) כוללת פגיעות רבות כגון חירשות, פגיעה במערכת העצבים המרכזית, בעיניים ובמבנה הלב.

הסיכון לפגיעה עוברית יורד ככל שגיל ההריון (בזמן ההדבקה) מתקדם יותר. כך למשל, לאישה שנדבקת בשבועות 4-10 יש סיכון של כ-50% ללדת תינוק פגוע, בעוד שאישה שנדבקת בשבוע 16 ואלך, הסיכון לפגיעה עוברית הוא כ-1%.

חיסון אדמת

כיום, מעל ל-90% מהנשים מחוסנות נגד אדמת. בעבר החיסון היה ניתן בכיתה ו'. כיום החיסון ניתן בגיל שנה, כיתה א' וכיתה ו'.

מאז המצאת החיסון (בשנת 1969) ירדה התחלואה באדמת באופן ניכר, וכיום זו למעשה מחלה נדירה. אבל למרות זאת, בכ-5% מהנשים החיסון לא "תופס", ונשים אלו אינן מוגנות בפני הידבקות. לכן, חשוב לאתר ולעקוב אחר הנשים הנמצאות בסיכון.

נשים שקיבלו לפחות שתיים מבין הזריקות שהוזכרו, יהיו בדרך כלל מחוסנות כבר לכל חייהן. עם זאת, לפני הכניסה להריון, או מיד לאחר הכניסה להריון, כדאי לבצע בדיקה של רמת נוגדני האדמת בדם. במידה ונמצאים בדם מספיק נוגדני אדמת, הרי שאת מחוסנת, ואין בעיה להמשיך את ההריון.

הנחיות משרד הבריאות:

  • רמה של מעל ל-30IU (IU – International Units) מהווה חיסון מספק.
  • רמה של 15-30IU מצביאה על חיסון שייתכן ואינו מספק ולכן אם האישה איננה בהריון היא תקבל זריקת דחף (חיסון נוסף). אם האישה הרה, עליה להימנע ממגע עם אנשים חולים, ובאם יש ספק לגבי הידבקות יש לבדוק את רמת הנוגדנים שוב במהלך ההריון. עלייה ברמת הנוגדנים עלולה להצביע על הידבקות. לאחר ההריון יש לקבל זריקת דחף נוספת.
  • רמה של מתחת ל-15IU מראה כי למעשה אין חיסון יעיל, ואז במידה והאישה טרם הרתה, עליה לקבל זריקת דחף. במידה והאישה נמצאת בהריון, יש לבצע בדיקת נוגדנים לאדמת מדי חודש, במידה ומתגלים נוגדנים מסוג של IgM, הדבר מצביע על הדבקות. לאחר ההריון יש לקבל זריקת דחף נוספת.

אסור לחסן כנגד אדמת בזמן הריון. בעבר היה נהוג להימנע מכניסה להריון כשלושה חודשים לאחר קבלת החיסון. כיום, לאחר שהתברר כי הסיכון להדבקה עוברית בעקבות החיסון הוא אפסי הוחלט שאין צורך להימנע מכניסה להריון בעקבות קבלת החיסון. אם גילית כי נכנסת להריון מיד לאחר שקיבלת חיסון אדמת, אז כנראה שיומלץ לך להמשיך את ההריון, מאחר והניסיון מראה על אחוזי פגיעה נמוכים מאד בעובר. בכל מקרה ההחלטה על המשך ההריון צריכה להתקבל לאחר התייעצות עם הרופא המטפל וגורמים נוספים (כגון המרכז לטרטולוגיה).

אם האם לא הייתה מחוסנת, ונדבקה בזמן ההריון?

כאשר יש חשש להדבקה עוברית, על האישה להחליט באם רצונה להמשיך בהריון. לשם כך יש לזכור כי הדבקה בשלבים מאוחרים של ההריון (במחצית השניה של ההריון) כמעט ואיננה פוגעת בעובר. הברור לגבי הדבקה עוברית כולל בדיקת סימנים של הנגיף ע"יבדיקת מי-שפיראובדיקת סיסי שליה, ומעקב קפדני בבדיקותאולטרה-סאונד.

חיפוש
אפליקציה של יולדת

מומלץ לגלוש באתר בכל הדפדפנים למעט אינטרנט אקספלורר

דילוג לתוכן