(Toxoplasmosis, Toxoplasma)
טוקסופלסמוזיס היא מחלה הנגרמת על-ידי טפיל חד-תאי בשם טוקסופלסמה גונדי, הנמצא בדרך כלל במעיים של חתולים. בני אדם יכולים להידבק במחלה בעקבות מגע עם צואת חתולים, מגע עם אדמה (בעת עבודה בגינה, וכו'), או מאכילת בשר שלא בושל דיו.
מרבית האנשים שנדבקים בטפיל עוברים זאת ללא כל מחלה (אסימפטומטים). חלקם סובלים מחום חולף, חולשה, עייפות והגדלת בלוטות לימפה. קבוצה נוספת עלולה לפתח תסמינים מעט יותר קשים הדומים ל"מחלת הנשיקה". לעומת זאת, אנשים הסובלים מבעיה כלשהי במערכת החיסון (לדוגמה אנשים הנוטלים תרופות כנגד דחיית איברים או לחילופין חולים במחלת הכשל החיסוני הנרכש ועוד) עלולים לפתח מחלה קשה ביותר הפוגעת במוח, בעיניים, בכבד ובריאות.
משמעות המושג הידבקות ראשונית היא כי האישה לא נדבקה בעבר בנגיף (ולכן אין לה נוגדנים כנגד הנגיף). אישה הנדבקת בפעם הראשונה במחלת הטוקסופלסמוסיס כשהיא בהריון, נמצאת בסיכון להעברת הטפיל (הדבקה) אל העובר.
ההדבקה עצמה עלולה להתרחש לכל אורך ההריון, ככלל, ככל שההריון מתקדם יותר (למשל בטרימסטר שלישי), כך שיעור ההדבקה של העובר (כלומר שיעור העוברים שנדבקים בטפיל) עולה. אולם, דווקא הדבקת העובר בשלבים מוקדמים של ההריון (למשל בטרימסטר ראשון) הינה מסוכנת ועלולה לגרום לנזקים חמורים (ולרוב חמורה יותר מהדבקה בשלב מאוחר יותר).
בכל מקרה, לאם עצמה לא נשקפת בדרך כלל כל סכנה.
מרבית העוברים שנדבקו בטפיל ייוולדו בריאים. אחוז מסוים מהילודים שנולדים ללא כל תסמינים של מחלה יפתחו בהמשך הפרעות שונות כגון התכווצויות (אפילפסיה), הפרעות בראיה, חירשות ועוד. רק מיעוטם של הילודים, לרוב אלו שנדבקו במהלך הטרימסטר הראשון, עלולים לפתח מחלה קשה שמתבטאת בהגדלת כבד וטחול, צהבת, חום, אנמיה והפרעות נאורולוגיות חמורות. בנוסף לכך, הדבקת העובר במהלך הטרימסטר הראשון עלולה לגרום גם להפלה מוקדמת או למות העובר ברחם.
חשוב לשים לב כי הסיכונים שהוזכרו כאן הם עבור נשים שלא נדבקו לפני ההריון במחלה, ונדבקו בה הידבקות ראשונית במהלך ההריון. נשים שעברו הידבקות משנית במהלך ההריון נמצאות בסיכון נמוך בהרבה.
ניתן לבצע בדיקה של מצב החיסון כנגד טפיל הטוקסופלסמה בדם לפני הכניסה להריון (או בתחילתו). התוצאות האפשריות של בדיקה זו הן:
בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם רופא מומחה לפני קבלת כל החלטה בנושא זה!
ישנם שני מקרים בהם יבוצעו בדיקות טוקסופלסמוסיס לאחר הכניסה להריון:
על מנת להקטין את הסיכון להידבקות במחלה, כדאי לנהוג לפי כללי הבטיחות הבאים:
אם יש לך חתול בבית, הנה כמה עצות שיכולות לסייע למניעת הידבקות במחלה:
כאשר האם נדבקת בזמן ההריון, הטפיל עלול לעבור את המחסום השליתי ולהדביק את העובר. הסיכון להדבקת העובר עולה מ-16% בשליש הראשון של ההריון לכ-60% בשליש השלישי. אמנם הסיכון להדבקת העובר עולה, אך התחלואה העוברית (חומרת המחלה של העובר) יורדת ככל שההריון מתקדם.
כיום נהוג לטפל באם (באנטיביוטיקה) ברגע שאובחנה המחלה, זאת עוד בטרם ידוע האם העובר נדבק גם הוא. כללית, הטיפול מבוסס על מספר אנטיביוטיקות הניתנות במהלך ההריון במחזורים של שלושה שבועות. טיפול זה מוריד באופן משמעותי ביותר את תחלואת הילודים.
ניתן לאבחן הדבקה של העובר ע"י דיקור מי-השפיר או חבל הטבור וביצוע בדיקות שונות (תרבית, בדיקות לנוגדנים ובדיקות למציאת גנים האופייניים לטפיל).
ההחלטה על המשך ההריון היא אינדיבידואלית ותלויה כמובן בסימנים להדבקת העובר (על-פי בדיקות מעבדה) וסימנים לפגיעה עוברית הניתנים לעיתים להתגלות בבדיקת אולטראסאונד.
בדיקת טוקסופלסמוסיס בודקת קיום של שני נוגדנים: