8 מיתוסים בהנקה והאמת מאחוריהם

האמת מאחורי מיתוסים בהנקה – כך תמנעי מטעויות קלאסיות

מיתוסים וסיפורי סבתא יכולים להיות דבר נהדר, מה רע ברעיונות ומחשבות שמשותפים לקבוצה גדולה של אנשים ומכוונים את דרכם?
הבעיה מתחילה כשאין בבסיס המיתוס אמת או אפילו שביב אמת והפעולות שהוא גורם לנו לעשות מזיקות.
לכן מובאים לפניכם 8 מיתוסים על הנקה שאין להם שום בסיס במציאות וחשוב שתכירו את האמת לגביהם.

1. "אסור לשאוב מיד אחרי הלידה"
לא נכון!
הקולוסטרום, החלב הראשוני שאנו מייצרות, נמצא בשדיים כבר משבוע 16 להריון. הוא סמיך, דביק ומזכיר דבש במרקם שלו. בגלל הסמיכות של הקולוסטרום הוא לא נשאב היטב במשאבת חלב ולכן לא פעם אומרים לאימהות שב- 48 שעות הראשונות אחרי הלידה אין טעם לשאוב, אלא כדאי רק לסחוט חלב באופן ידני במקרה שהתינוק לא מתחבר לשד או שלא מקבל מספיק חלב.
האמת היא שבמקרה שיש תינוק שלא יונק חשוב מאוד דווקא כן לשאוב החל מהשעה הראשונה אחרי הלידה. חוקרת בשם ג'יין מורטון גילתה ששילוב בין סחיטה לשאיבה מיד אחרי הלידה במקרה של תינוקות שלא מתחברים לשד הביא לתוצאות הטובות ביותר מבחינת כמויות חלב בטווח הרחוק. על מנת להגיע לפוטנציאל ייצור החלב הגוף צריך גם את פינוי הקולוסטרום שנעשה על ידי סחיטה ידנית וגם את הגירוי האינטנסיבי של היניקה שמוחלף על ידי כוח היניקה האינטנסיבי של המשאבה החשמלית.

2. "מה שגורם לך גזים יגרום גזים לתינוק"
לא נכון!
רגישויות למזון הן משהו מאוד אישי שמשתנה בין תינוק לתינוק. רב התינוקות אינם רגישים למזון. יש חלק קטן יחסית באוכלוסיית התינוקות בו קיימות אלרגיות למזון שמתבטאות למשל בחוסר נוחות ודם בצואה. 65% מהתינוקות הללו, אלרגיים דווקא לחלבוני חלב פרה, שאר האלרגיות הגדולות הן דווקא תירס, סויה, ביצים, בוטנים ועוד. הירקות המצליבים ותפוזים שנחשבים כגורמים לגזים, בכלל לא נמצאים קרוב לראש הרשימה של מאכלים אלרגניים. לכן הסיכוי שהברוקולי שתאכלי יגרום חוסר נוחות לתינוקך הוא קיים, אך מאוד מאוד קטן. אמונה לגבי גזים היא עניין תרבותי ישנן תרבויות בהם מיץ תפוזים נחשב למגביר חלב ושותים אותו בכמויות אחרי הלידה ואילו בתרבויות אחרות אמהות נזהרות מפני שתיית מיץ תפוזים מחשש לגרימת גזים לתינוק.


3. "אחרי לידה בניתוח קיסרי אין חלב או יש עיכוב בהגעתו"

לא נכון!
כמו שאמרנו, הקולוסטרום (החלב הראשוני) נמצא בשד כבר משבוע 16 להריון. בין אם היתה לידה קיסרית או וגינלית, החלב נמצא בשד מוכן להזנת התינוק. חשוב מיד אחרי הלידה להתחיל בהנקה על מנת לעודד את המעבר לחלב בשל. מה שקורה לפעמים הוא שבגלל הניתוח יש עיכוב בהצמדת התינוק לשד ולכן כניסת החלב הבשל שאמורה להתרחש בין היום ה3-5 מתעכבת. עיכוב זה לא יתרחש אם נדאג לפינוי סדיר ותדיר של השד כמה שיותר מוקדם לאחר הלידה. אם לא ניתן להניק את התינוק חשוב לסחוט חלב כבר בחדר הלידה על מנת לסייע בזירוז תהליך ייצור החלב.

4. "אסור להעיר תינוק ישן"
לא נכון!
לעיתים דווקא מאוד חשוב להעיר תינוק ישן. עד גיל שבועיים או משקל 3.5 קילו בערך (המאוחר מביניהם) מומלץ להעיר את התינוק במידה ועברו 3 שעות מתחיל ההנקה הקודמת. התינוקות במשקלים הקטנים יותר זקוקים להנקות תכופות מכיוון שהם אוכלים מעט יחסית בכל הנקה ולעיתים אינם חזקים מספיק להתעורר בעצמם. אך גם במשקלים גדולים שיכולים עקרונית לישון גם 4-5 שעות פעם ביממה, חשוב לשמור על ריקון סדיר של השד על מנת להגיע לפוטנציאל ייצור החלב. גם אחרי השבועיים הראשונים יש סיבות להעיר תינוק ישן. למשל כשמנסים לייצר לוח זמנים לתינוק אפשר להעיר אותו משינה מסויימת וליזום הנקה או פעילות על מנת שישן שוב בשעה שנרצה.

5. "הנקה לא כואבת"
לא נכון!
יש הרבה אימהות שמרגישות תחושת כאב בימים הראשונים של ההנקה, זהו דבר נורמאלי ומאוד נפוץ. הכאב בשניות הראשונות של ההנקה יכול להימשך גם מעבר לימים הראשונים. יחד עם זאת, אם את חווה כאב בהנקה ובמיוחד אם נפצעת סביר להניח שיש מה לתקן ולשפר בדרך בה התינוק מתחבר לפטמה וכדאי לפנות לעזרה.
אמהות ששמעו שההנקה לא אמורה לכאוב בכלל עלולות להיבהל כשהן מרגישות את היניקות הראשונות שיכולות להרגיש לא נוחות וכואובות לעיתים. שאלי את עצמך- האם את מרגישה נשיכה או משיכה? תחושה של משיכה אינטנסיבית היא נורמאלית, אם את מרגישה נשיכה זהו סימן שכדאי לשפר את החיבור.

6. "צריך לשתות הרבה מים כדי שיהיה חלב"
לא נכון!
אין צורך להכריח את עצמך לשתות יותר מים משאת שותה בדרך כלל. אמא מניקה צריכה לשתות כשהיא צמאה. התייבשות יכולה להביא להפחתה זמנית בכמויות החלב אך די בכמויות השתיה הרגילות שנהגת לשתות לפני ההריון (בהנחה שלא נהגת להתייבש לעיתים קרובות) על מנת למנוע מגופך להגיע למצב של התייבשות.
ההנקה יכולה מאוד להצמיא ולכן יש נשים שמרגישות צורך בשתייה מוגברת בזמן ההנקה. לכן מומלץ לשמור בקבוק מים ליד המקום בו נוח לך להניק.

7. "אסור להניק כשחולים"
לא נכון!
כשאת חולה תינוקך חשוף במילא לחיידקים שגרמו למחלתך, חלב האם שלך מלא בנוגדנים שהוגף שלך מייצר בדיוק לאותם חיידקים שתוקפים את מערכת החיסון שלך וגרמו לך לחלות. אם תניקי תתני למערכת החיסון של התינוק יתרון במלחמה בזיהום. ישנן מעט מאוד מחלות שאסור להניק כשחולים בהן (למשל HIV במדינות מפותחות) ומאוד לא סביר שאת חולה באחת מהן. דבר המדהים התגלה במחקר אולטראסאונד של ההנקה, הפטמה לא רק משחררת חלב אלא גם מושכת פנימה אל תוך השד. כך הגוף של האם המניקה דוגם את רוק התינוק ויודע בדיוק אילו נוגדנים הגוף שלו צריך.

8. "אסור לשאוב כשיש גודש"
לא נכון!
ישנה אמונת רווחת כי כאשר השד גדוש לא כדאי לשאוב אותו מחשש להיווצרות מעגל קסמים בו השאיבה מגדילה כל פעם את כמויות החלב.
למעשה, כשיש גודש מאוד חשוב לרוקן את השד. גודש הוא מצב בו השד קשה (מרגיש כמו לגעת במצח) כשהשד לא מתרוקן בהנקה, נקפיד לרוקן אותו בשאיבה בתדירות של פעם בשעתיים- שלוש עד לתחושת רכות והקלה. במיוחד בשבועיים הראשונים מצב של גודש גורם לגוף להפחית את ייצור החלב ואף יכול לגרום למוות של תאים מייצרי חלב ולגן נעדיף לרוקן את השד כמה שיותר.

נכתב במיוחד עבור פורטל יולדת ע"י מיה דובינסקי יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, עובדת כחלק מצוות יועצות ההנקה בבית החולים איכילוב ומייעצת בכל אזור גוש דן.
כותבת הבלוג "אמא מנצנצת", אמא לשלושה, מומחית בהזנת יילודים ותינוקות.
מוזמנות לדף הפייסבוק של מיה כאן
ולדף האינסטגרם של מיה כאן

תגובות סגורות