הפריה חוץ גופית (IVF): איך זה עובד באמת?

אפשר בהחלט להגדיר את ההפריה החוץ גופית (IVF) כנס בחסות המדע. רק לפני קצת יותר מארבעים שנה נולדה בישראל תינוקת ראשונה כתוצאה מהפריית IVF והיום מאות אלפי זוגות ברחבי העולם נעזרים בטיפולי פוריות כדי להביא צאצאים. קצת היסטוריה ולא מעט פרטים מעניינים על התהליך – בכתבה שלפניכם.

ד”ר גיא גוטמן, MD

תינוקת המבחנה הישראלית הראשונה

כולם מכירים את רומי נוימרק (1), שדרנית ומגישת חדשות בערוץ תאגיד השידור, אבל לא כולם יודעים שבנוסף להיותה עיתונאית מוכשרת, נוימרק היא גם תינוקת המבחנה הראשונה שנולדה בישראל בשנת 1982, בהפרש של ארבע שנים בלבד מלואיז בראון, תינוקת המבחנה הראשונה בעולם כולו שנולדה ב-1978 באנגליה.

נושא ההפריה החוץ גופית עניין את עולם המדע כבר בסוף המאה ה-19. הניסיון הראשון נעשה בשנת 1891 בקיימברידג’, אנגליה, על ידי פרופסור וולטר היפ, שחקר את תהליכי הרבייה של בעלי חיים. הוא אף דיווח שהצליח לשתול ביצית מופרית בבעל חיים יונק.

בהמשך היו ניסיונות נוספים. לדוגמה, בשנת 1934 גרגורי פינקוס וארנס אנזמן ניסו לבצע הפריה חוץ גופית בארנבים ואף הצליחו לייצר הריון לדבריהם. מאוחר יותר התגלה שההריון נוצר בדרך הרגילה ורק בשנת 1959 הריון על ידי הפריה חוץ גופית של ארנבת ולידת ארנב חי הוכתרו בהצלחה.

בשנות השבעים נעשו עוד ניסיונות לייצר הפריה חוץ גופית – פעם אחת ההריון נקלט אך נמשך רק מספר ימים, אך מבחינת המדע זו נחשבה הצלחה גדולה והמקרה פורסם במגזין לנצט היוקרתי. עד שבסוף, בדרך ניסוי וטעייה, נולדה לואיז בראון, תינוקת המבחנה הראשונה.

תהליך מורכב המצריך סבלנות ואורך רוח

למה ההקדמה ההיסטורית חשובה? בסופו של דבר, לפני שמתחילים תהליך של הפריה חוץ גופית, חשוב לזכור שמדובר בתהליך מורכב שלא תמיד מצליח מהפעם הראשונה. נדרשת הרבה סבלנות ואורך רוח מכל המעורבים בתהליך. הבשורה הטובה – ישראל נחשבת מעצמה בכל הנוגע להפריה חוץ גופית (IVF). בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים והמומחיות של הרופאים, יותר ויותר משפחות מגשימות את חלומן הכמוס ללדת תינוק בריא. על פי הסטטיסטיקה, לגיל יש השפעה גדולה על סיכויי ההצלחה. אצל כל אישה שלישית מתחת לגיל 35 טיפולי פוריות מסתיימים בהריון ולידה. ככל שהגיל עולה, סיכויי ההצלחה יורדים – לאישה מעל גיל 43 יש סיכוי של פחות מ-4% ללדת תינוק כתוצאה מטיפולי פוריות.

 

טיפולי פוריות

תמונות אילוסטרציה

איך הפריה חוץ גופית עובדת באמת?

קודם כל, מי זקוק להפריה חוץ גופית? זוגות שאובחנו עם בעיית פוריות, זוגות שנעזרים בשירותי פונדקאית, מקרים בהם יש צורך בתרומת זרע, תרומת ביצית או שימור פוריות. לדוגמה, נשים שהחליטו לדחות את הכניסה להריון מכל סיבה שהיא והקפיאו את הביציות או את העוברים.

שלב א’ – הכנה תרופתית

באופן טבעי, בכל חודש נוצרת בגוף האישה בגיל הפוריות ביצית אחת בעת המחזור החודשי. בתחילת הדרך השתמשו המומחים בתחום ההפריה המלאכותית בביצית הזאת. היום, כדי לשפר את סיכויי ההצלחה באופן משמעותי ולייעל את הטיפול, שואבים במהלכו בין 10 ל-15 ביציות. כדי להגיע למספר כה גדול של ביציות על האישה ליטול מספר תרופות:

  • תרופה לדיכוי ביוץ – כדי לא “לפספס” את הביצית לפני השאיבה, יש ליטול תרופות שנועדו למנוע ביוץ עצמוני מוקדם. יש מספר תרופות שונות בקטגוריה זו ולכולן יש את אותה מטרה.
  • תרופה לגירוי שחלתי – מאחר והמטרה היא להפיק מספר זקיקים כמה שיותר גבוה, עלינו לשאוב לכך שיותר מביצית אחת תעבור הבשלה ותהיה מוכנה להפריה. בדיקת הזקיקים והמדידה שלהם נעשית לאורך נטילת התרופה. כמו כן, נבדקת רמת ההורמונים אסטרדיול ופרוגסטרון בדם.
  • תרופה להבשלת ביציות – תרופה זו ניתנת 36 שעות לפני שאיבת הביציות, כדי שלא יקרה ביוץ עצמוני. לעתים, במידה והאישה נמצאת בסיכון לגירוי יתר, במקביל היא תקבל גם תרופה לדיכוי ביוץ.

שלב ב’ – שאיבת ביצית

שלב בו התזמון הכי חשוב. השאיבה מתבצעת בהרדמה כללית קצרה בהנחיית מכשיר אולטרסאונד. המחט דוקרת את הזקיק בשחלה דרך הנרתיק ושואבת למבחנה ייעודית את הנוזל שמכיל את הביצית. לאחר השאיבה האישה נמצאת בחדר התאוששות במשך שעתיים עד ארבע שעות. בינתיים, המבחנה מועברת למעבדה אמבריולוגית הסמוכה לחדר הניתוח, שם מבודדים את הביציות מתוך הנוזל הזקיקי ומעבירים אותן לצלוחית עם נוזל תרבית רקמה.

שלב ג’- הפריית מבחנה

אחרי שהזרע מוכן, מוסיפים אותו לביציות שבודדות בצלוחיות במעבדה. אם הזרע באיכות נמוכה, מבצעים מיקרומניפולציה – שואבים זרע בודד תחת הנחיית המיקרוסקופ ומזריקים אותו ישירות לתוך הביצית המופרית, מה שמגדיל עוד יותר את סיכויי ההצלחה של התהליך. למחרת בודקים כמה מהביציות הופרו. ניתן לראות זאת על פי הופעת שני גרעינונים בביצית.

שלב ד’ – החזרת עוברים

את העוברים שנוצרו מהביציות המופרות מחזירים לחלל הרחם בעזרת צנתר פלסטיק גמיש שמוחדר בתעלת צוואר הרחם. כדאי לציין שההחזרה מתבצעת ללא הרדמה וכרוכה במעט אי-נעימות. בדרך כלל ההחזרה מתבצעת ביום השני או השלישי לאחר השאיבה, אבל היום ניתן להמתין גם עד היום החמישי או השישי ולהחזיר לרחם עוברים מפותחים יותר.

סיכויי הצלחה של הפריה חוץ גופית

טיפולי הפריה נחשבים לטיפול די שגרתי ומדי שנה מבוצעים בישראל יותר מארבעים אלף מחזורי טיפול כאלה. עם זאת, כמו בכל פרוצדורה רפואית פולשנית, להפריה חוץ גופית יש סיכונים מסוימים.

  • תגובת גירוי יתר של השחלות לתרופות שניתנות להשראת הביוץ. כתוצאה מתגובה זו יכולה להתרחש הצטברות נוזלים בבטן.
  • סיכוני ההרדמה הכללית המוכרים.
  • דקירת השחלות מספר פעמים עלולה לגרום לדימום או זיהום בשחלה (סיבוך נדיר ביותר).
  • היווצרות של הריון מרובה עוברים שיכול לדרוש ביצוע דילול, פעולה בעלת סיכון כשלעצמה.

ד”ר גוטמן מדגיש:

“חשוב לזכור: לא צפויות כל בשורות חדשות בשנים הקרובות. הגורם הקריטי היה ויישאר גיל האישה. אם הגעת לגיל 35 וטרם ילדת, כדאי שתחשבי על האופציות העומדות בפנייך, כגון כניסה להריון מבן הזוג או מתורם זרע, הורות משותפת, הקפאת ביציות ועוד. בגיל 38+ זה כבר הופך להיות מורכב יותר והסיכויים להריון צונחים באופן דרמטי.”

[1] מקור: ויקיפדיה

ד”ר גיא גוטמן M.D. הוא מומחה בכיר בגינקולוגיה ומיילדות ומנתח בתחום, למגוון שירותים ופרטים נוספים >>

תגובות סגורות